פסק-דין בתיק ת"א 683-08

התובעים הגישו תובענה נגד הנתבע (" הבנק") לפיצוי על נזקים שלטענתם נגרמו לכל אחד מהם עקב הפרת התחייבויות שנתן להם הבנק, ובכללן הפרת חובות גילוי והתחייבויות על פי הסכמי ההלוואה שנחתמו בינם לבין הבנק.

לאחר שמיעת הראיות ועיון בכתבי הטענות החלטתי לדחות את התביעה.

רקע

התובעים התארגנו בקבוצה למטרת רכישה בצוותא של נכס מקרקעין המצוי ברחוב קריית ספר 21 חיפה, הידוע כחלקה 17 בגוש 10780 (" הנכס"), על מנת להקים עליו בניין של דירות מגורים (" הפרויקט"). למטרת ביצוע הפרויקט נטל כל אחד מן התובעים הלוואה צמודת דולר מן הבנק, היינו הלוואה שפירעונה ייעשה בתשלומים צמודי דולר. בכל אחד מהסכמי ההלוואה  נקבע שער הקרוי "שער יסודי" , והותנה בהם שאם במועד ביצוע תשלום החזר ההלוואה יהיה שער הדולר נמוך מהשער היסודי יחושב סכום ההחזר על פי השער היסודי ולא על פי שער הדולר באותה עת. טענת התובעים היא שמכיוון שנקבע "שער יסודי", ושער הדולר בזמנים הרלוונטיים היה נמוך ממנו, הם חויבו בהחזרי הלוואות בהתאם לשער היסודי. התובעים טוענים כי עקב כך נגרמו להם נזקים משמעותיים, שערכם כערך ההפרשים בין הסכומים שאותם היה עליהם להחזיר לבנק אלמלא השער היסודי לבין הסכומים שאותם החזירו בפועל ואשר נקבעו בהתחשב בקיומו של השער היסודי. לשון אחרת, טענת התובעים היא שקיומו של השער היסודי להלוואות מחד גיסא, וירידת שער הדולר אל מתחת לשער היסודי מאידך גיסא, הביאו לכך שכל אחד מן התובעים החזיר לבנק סכום גבוה יותר משהיה עליו להחזיר אלמלא השער היסודי, וכפועל יוצא מכך קטן הרווח שהפיק כל אחד מן התובעים מהשקעתו בנכס. הסכום הכולל של תביעת התובעים, שתוקנה סמוך לאחר מועד הגשתה, הוא 1,441,435 ש"ח (כשבסכום זה נכללים גם הפרשי הצמדה וריבית שחושבו על בסיס מועדי החזרי ההלוואות), וכן התבקש סעד הצהרתי בשווי 683,434 ש"ח שהוא הפחתה הנתבעת מיתרת חוב הנתבעים 11-14 לבנק, שבמועד הגשת התביעה טרם הגיע מועד פירעונו. בנוסף תבע התובע 6 (" מזרחי") סכום של 560,000 ש"ח כפיצוי על נזקים ממוניים ולבר ממוניים שנגרמו לו בשל פגיעה במוניטין שלו ובשמו הטוב כאיש עסקים מוכר בתחום הנדל"ן.

ליבת טענותיהם של התובעים היא שהבנק נהג בחוסר תום לב במשא ומתן עימם כאשר לא גילה שהסכמי ההלוואה עתידים לכלול שער יסודי המגביל את מנגנון ההצמדה לדולר; שלפי פרשנותם הנכונה של הסכמי ההלוואה אין לקרוא בהם את התנאי שלפיו קיים שער יסודי של הדולר; וכי הבנק הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו כלפי התובעים כאשר העלים מהם את העובדה שבין תנאי הסכם ההלוואה כלול גם תנאי שעניינו שער יסודי, שכאמור תוצאתו היא הגבלת תחולתו של מנגנון ההצמדה במקרה של ירידת שער הדולר.

הראיות

כל התובעים, חמישה עשר במספר, הגישו תצהירי עדות ראשית, וכן הוגשה מטעמם חוות דעת של רואה חשבון א' היימן (" היימן"). מטעם הבנק הוגשו שלושה תצהירי עדות ראשית של פקידים בסניפי הבנק שהיו מעורבים בהליך חתימת ההלוואות על ידי התובעים וכן שני תצהירים של עובדים בהנהלת הבנק. בנוסף לאלה הגישו הצדדים תצהירי תשובות לשאלונים שהופנו מצד אחד למשנהו.

ייאמר כבר עתה שלא ניתן לייחס ערך רב לטענות התובעים 2, 3, 4, 7 ו-14 שעניינן הטעיה או העלמת עובדות מצד הבנק או חוסר תום לב, מפני שתובעים אלה אישרו, בין בתצהיר העדות הראשית, בין בחקירתם הנגדית ובין אם בתשובות לשאלון שהוגש להם (נ/1) (" השאלון") שהחלטתם להתקשר בהסכם ההלוואה עם הבנק הייתה פועל יוצא של הסתמכות על אדם אחר ולא תוצאה של משא ומתן שהתנהל בינם ובין הבנק. כך, למשל, בתצהירו של כל אחד מהתובעים 2, 3, ו-4 ניתן למצוא שההתקשרות בהסכם נעשתה כתוצאה מהסתמכות על אדם אחר (סעיף 6 לכל אחד מהתצהירים); התובעת 14 אישרה בחקירתה הנגדית כי התקשרותה בעסקת ההשקעה בכלל ובהסכם ההלוואה בפרט הייתה מבוססת על הסתמכות על אחרים (בן זוגה, התובע 13 ועל מזרחי) (עמ' 47 לפרוטוקול); ותשובה ברוח דומה נתנה גם התובעת 7 שסמכה על בן זוגה (מזרחי) (עמ' 62 לפרוטוקול).

זו אף זו, מרבית התובעים ציינו בתצהיר עדותם הראשית, כמו גם בתשובה לשאלון שהוגש להם, כי הם חתמו על הסכם ההלוואה בלי שקראו אותו. זוהי המסקנה העולה מתצהירי עדותם הראשית ומתשובותיהם לשאלון של כל התובעים למעט מזרחי, התובע  1 (" שפרן"), והתובעים 8, 9 ו-13. התובעים 8 ו-9 ציינו בתצהירי עדותם הראשית כי אינם זוכרים בוודאות אם קראו את ההסכם בעת חתימתו, ואילו התובע 13 ציין (בסעיף 6 של תצהיר עדותו) שבמעמד החתימה הוא "עבר" על תנאי הסכם ההלוואה. שפרן מצדו הצהיר (בסעיף 9 של תצהירו - ת/4) שהוא קרא את כל סעיפי הסכם ההלוואה, על הנספחים לו, ולדבריו  הבין על יסוד ניסיונו העסקי שהוראת הסעיף הרלוונטי מתייחסת למצב שבו שער הדולר עולה על השער שנקבע בהסכם ההלוואה, ושאין בהסכם הוראה המתייחסת למצב שבו שער הדולר יורד מתחת לשער היסודי. בתצהירו של מזרחי אין התייחסות מפורשת לעניין זה. יחד עם זאת, בסעיף 9 של תצהיר עדותו (ת/1) הוא טען שבמשא ומתן שקיים עם מי שהיה אז המשנה למנכ"ל הבנק, סוכם שההלוואות שתועמדנה לקבוצת הרוכשים תהיינה הלוואות דולריות, צמודות לשער היציג של דולר ארה"ב ונושאות ריבית דולרית בשיעור של "ליבור" + 2% לשנה. בסעיף 10 של תצהירו ציין מזרחי כי במהלך המשא ומתן עם הבנק לא הוזכרה בפניו העובדה שהסכם ההלוואה יכלול שער יסודי.

חוות דעתו של היימן (ת/8) היא כימות הסכומים שלפי טענת התובעים מהווים את ההפרש בין הסכומים ששילמו כהחזרי הלוואה לבין הסכומים שאותם היה עליהם לשלם אלמלא הוראתו של הסכם ההלוואה בדבר השער היסודי.

מטעם הבנק הוגשו תצהיריהם של שניים מאנשי הנהלת הבנק, י' קאופמן (" קאופמן"), שבעת הרלוונטית היה משנה למנכ"ל הבנק (נ/52), וי' לאובר (" לאובר"), שבעת הרלוונטית היה מנהל סניף תל אביב (נ/53). נוסף להם העידו שלושה פקידים של הבנק - י' חייט (נ/51), א' טריפון (נ/55) וע' אבן צור (נ/56). עיקר עדותם של האחרונים נסבה על נסיבות החתמתם של התובעים על הסכמי ההלוואה ועל השאלה אם הוסבה תשומת לבם באותה עת לקיומה של ההוראה בדבר השער היסודי בהסכם ההלוואה.

דיון

הסכם ההלוואה וסעיף ההצמדה

אין מחלוקת שהסכם ההלוואה, שבו התקשר כל אחד מן התובעים עם הבנק, כלל גם נספח שהוכתר בכותרת " נספח להסכם הלוואה מס' ­­­­­­­­­­­­­­___­­­­­­"   (" הנספח") אשר סעיף א' שלו קובע כך:

" הלוואה צמודה לשער היציג של הדולר של ארה"ב ונושאת ריבית; הלווה מתחייב לשלם לבנק או לפקודתו בנוסף לכל אחד מהתשלומים הקבועים במפרט התשלומים, סכום או סכומים נוספים (הנקראים בהסכם זה "הסכומים הנוספים") שיגיעו ממנו בהתאם להגדרות ולתנאי ההצמדה של פיסקא זאת ואשר יחשבו כחלק בלתי נפרד מתשלומי ההלוואה הנ"ל היינו:-

(1)   ...

(2)   "השער היסודי" - משמעו - השער היציג של דולר ארה"ב אשר פורסם לאחרונה לפני מועד מתן ההלוואה, או יחידה מיחידותיה, לפי העניין.

(3)   "השער החדש" - משמעו - השער היציג שפורסם לאחרונה לפני המועד שנקבע בהסכם ו/או עפ"י הוראות מפרט התשלומים לפירעון קרן או ריבית כלשהן, או בגין היום בו תבוצע הסבת ההלוואה כמפורט להלן.

(4)   אם במועד הפירעון של קרן ו/או ריבית כלשהן יתברר כי השער החדש עלה לעומת השער היסודי, אזי ישלם הלווה אותה קרן ו/או ריבית כשהן מוגדלות באופן יחסי למידת העליה של השער החדש לעומת השער היסודי, בתנאי שהתשלומים שעל הלווה לשלם ע"ח הקרן ו/או הריבית לא יפחתו אף פעם מאלה המגיעים לפי השער היסודי. הוראות סעיף קטן זה אינן גורעות מכל הוראה אחרת בהסכם הנוגעת לפיגורים בפרעון.